זרע לאדמה
הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר
מעורבות והכשרה בכתבי הקודש
הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר
מעורבות והכשרה בכתבי הקודש
מדוע הבנת המשל הזה היא המפתח להבנת כל המשלים של ישוע?
מה זה זרע?
מהי אדמה?
מהם ארבעת סוגי האדמה?
מי יכול לדעת את המסתורין של מלכות אלוהים?
מהו בעצם ה"מסתורין" הזה של מלכות האלוהים?
מה החלק שלי בהפיכתי לאדמה טובה?
איך סגנון ההוראה של ישוע משתווה למורים לתנ"ך בימינו?
אמר להם ישוע: "האם אינכם מבינים את המשל הזה? כיצד אם כן תבין את כל המשלים?" (מרקוס ד':13) ברגע שתבין את המשל הזה, תבין מדוע זה המפתח להבנת כל המשלים של ישוע המלמדים על מלכות אלוהים. למלכות אלוהים (מלכותו) כדי להיות על כדור הארץ הזה, דברי אלוהים צריכים להיכנס לאדמה טובה.
"הזורע זורע את המילה." (ישוע במרקוס ד':14) זרע הוא דברו החי של אלוהים. דבר אלוהים הפך לבשר ושכן בקרבנו.
"וַיְצַר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם מֵעֵפֶר הָאָרֶץ וַיִּפָּח בְּאֶפְוָיו נִשְׁמָת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם חַיָּה." (בראשית ב:7) אנו בגופנו הפיזי נוצרים בצלם אלוהים מתוך האדמה. הגוף שלנו חוזר לאדמה. האדמה היא כלי הקיבול לזרע דבר אלוהים. ישנם ארבעה סוגים שונים של קרקעות. (מרקוס ד':15-20) איזה סוג אדמה אני?
"אבל כשהיה לבדו, שאלו אותו הסובבים אותו עם השנים-עשר על המשל. ויאמר להם: 'ניתן לכם לדעת את מסתורין מלכות האלוהים, אבל לאלה שבחוץ, כולם. דברים באים במשלים...'" (ישוע, מרקוס ד' 10-11) מי מתקרב? מי מגיע אל המילה החיה, שומע ומגיב? (לוקס ו':46-49)
כיצד יכול דבר אלוהים לגדול בגוף העשוי מאדמה ולהניב פירות? כיצד יכולה המילה להפוך לבשר באדמה שלי? כיצד יכולים חיי אדם להפוך למקום בו חי ופועל אלוהים טוב? (מרקוס ד':20, 26-29)
קודם כל, האם אני בקבוצה הקטנה של אנשים שהגיעו אל ישוע עם השאלה שלהם על המשל שהם לא הבינו? או, האם אני הולך בלי ללכת אל ישוע? משל הזורע ייחודי בין משלי ישוע בכך שהוא מתחיל בציווי ומסתיים בציווי - שמע! האדמה הטובה שומעת את המילה, מקבלת אותה ונושאת פרי. (מרקוס 4:20) האדמה הטובה מגיעה אל ישוע, שומעת את דברו ועושה זאת. (לוקס ו':46-49)
ישוע לימד באמצעות סיפורים, דוגמאות ושאלות רוב הזמן בהוראתו, בניגוד להרצאות. הוא יצר מקום לאנשים לשמוע ולבחור אם להגיב או לא. הוא היה אמן בסיפורים ובדיאלוגים. התוצאות של גישתו להוראה מורגשות עד היום. זו הסיבה ש-זרע לאדמה העיקרית מתמקדת בקידום סיפורים ודיאלוג בהדרכה והוראה.
אנו משרתים של הכנסייה המקדמים מעורבות עם דבר אלוהים לצמיחה טרנספורמטיבית באמצעות שמיעה ותגובה לדבר החי של אלוהים. אנו עוסקים בגידול תלמידים - אלה שבאים אל ישוע, שומעים את דבריו ומגיבים להם באופן אישי. (לוקס ו':46-49) אנו מסייעים לספק הכשרות לתלמידות המעורבות במילים תוך שימוש במתודולוגיה של לימוד תנ"ך אינדוקטיבי בעל פה למפגשי סיפורים ודיאלוגים בכתבי הקודש. להדרכות אלו שתי מטרות: 1) להפיק תועלת אישית מהפרי הטוב של דבר אלוהים בחייך. 2) כדי שתוכל לעזור לאחרים להפיק תועלת מהפרי הטוב של דבר אלוהים בחייהם.
1.לשתול זרע באדמה (אכלו את דבר אלוהים בגוף) - כמו ישוע
2.שמע וציית לדבר אלוהים - כמו ישוע
3.השתמש בסיפורים, דוגמאות ושאלות לגילוי - כמו ישוע
4.השתמש בדבר אלוהים כרוח וחיים (נשום את דבר אלוהים) - כמו ישוע
5.פנה מקום לשמיעה ולתגובה - כמו ישוע
שלח לנו דוא"ל עם השאלות והבקשות שלך.
info@זרעלאדמה.com
שׁוּב הֵחֵל לְלַמֵּד עַל שְׂפַת הַיָּם וְהָמוֹן רַב נֶאֶסְפוּ אֵלָיו. עַל כֵּן יָרַד וְיָשַׁב בְּסִירָה בַּיָּם וְכָל הֶהָמוֹן הָיוּ עַל הַחוֹף לְיַד הַיָּם. הוּא לִמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים וּבְלַמְּדוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: "שִׁמְעוּ! הִנֵּה יָצָא הַזּוֹרֵעַ לִזְרֺעַ. כַּאֲשֶׁר זָרַע נָפְלוּ כַּמָּה זְרָעִים בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ וּבָאוּ צִפֳּרִים וְאָכְלוּ אוֹתָם. אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אַדְמַת טְרָשִׁים, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם הַרְבֵּה אֲדָמָה, וּמִהֲרוּ לִצְמֺחַ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶם אֲדָמָה עֲמֻקָּה. כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ נִצְרְבוּ וּבְאֵין שֺׁרֶשׁ הִתְיַבְּשׁוּ. אֲחֵרִים נָפְלוּ בֵּין הַקּוֹצִים, אַךְ הַקּוֹצִים צָמְחוּ וְהֶחֱנִיקוּ אוֹתָם וְלֹא נָתְנוּ פְּרִי. אֲחֵרִים נָפְלוּ עַל אֲדָמָה טוֹבָה וְנָתְנוּ פְּרִי עוֹלֶה וְגָדֵל – זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה." אָמַר לָהֶם: "מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֺעַ, שֶׁיִּשְׁמַע!"
בִּהְיוֹתוֹ לְבַדּוֹ שְׁאָלוּהוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, יַחַד עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר, עַל דְּבַר הַמְּשָׁלִים. אָמַר לָהֶם: "לָכֶם נִתַּן סוֹד מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, אַךְ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ הַכֺּל יִהְיֶה בִּמְשָׁלִים, לְמַעַן יִרְאוּ רָאֺה וְלֹא יֵדְעוּ וְשָׁמוֹעַ יִשְׁמְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, פֶּן יָשׁוּבוּ וְיִסָּלַח לָהֶם."
הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: "אֵינְכֶם מְבִינִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְאֵיךְ תָּבִינוּ אֶת כָּל הַמְּשָׁלִים? הַזּוֹרֵעַ זוֹרֵעַ אֶת הַדָּבָר. וַאֲשֶׁר בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְרַע הַדָּבָר, אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם בָּא הַשָּׂטָן מִיָּד וְלוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר שֶׁנִּזְרַע בָּהֶם. וְכֵן הַנִּזְרָעִים עַל אַדְמַת טְרָשִׁים אֵלֶּה הֵם אֲשֶׁר בְּשָׁמְעָם אֶת הַדָּבָר מְקַבְּלִים אוֹתוֹ מִיָּד בְּשִׂמְחָה, אַךְ אֵין לָהֶם שֺׁרֶשׁ בְּקִרְבָּם וְרַק לְשָׁעָה יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד; לְאַחַר מִכֵּן, בְּבוֹא צָרָה אוֹ רְדִיפָה בִּגְלַל הַדָּבָר, יִכָּשְׁלוּ מִיָּד. וְהָאֲחֵרִים הֵם הַנִּזְרָעִים בֵּין הַקּוֹצִים; אֵלֶּה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁדַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַדּוּחֵי הָעֺשֶׁר וְתַאֲווֹת לִשְׁאָר דְּבָרִים בָּאִים וּמַחֲנִיקִים אֶת הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה פְּרִי. הַנִּזְרָעִים עַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הֵם הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ וְעוֹשִׂים פְּרִי – זֶה פִּי שְׁלוֹשִׁים, זֶה פִּי שִׁשִּׁים וְזֶה פִּי מֵאָה."
אָמַר לָהֶם: "הַאִם הַמְּנוֹרָה קַיֶּמֶת כְּדֵי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ תַּחַת כְּלִי אוֹ תַּחַת הַמִּטָּה? הַאִם לֹא יַעֲמִידוּ אוֹתָהּ עַל כַּן? כִּי אֵין נִסְתָּר אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה, וְלֹא נִגְנַז דָּבָר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא לָאוֹר. מִי שֶׁאָזְנַיִם לוֹ לִשְׁמֺעַ, שֶׁיִּשְׁמַע." עוֹד אָמַר לָהֶם: "שִׂימוּ לִבְּכֶם אֶל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים. בַּמִּדָּה שֶׁאַתֶּם מוֹדְדִים יִמָּדֵד לָכֶם וְגַם יִוָּסֵף לָכֶם, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ."
עוֹד אָמַר: "כָּךְ הִיא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים, כְּאִישׁ הַזּוֹרֵעַ זֶרַע בָּאֲדָמָה; וְיָשֵׁן הוּא וְקָם, לַיְלָה וָיוֹם, וְהַזֶּרַע נוֹבֵט וְגָדֵל וְהָאִישׁ אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כֵּיצַד. מֵאֵלֶיהָ מוֹצִיאָה הָאֲדָמָה פְּרִי: בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַקָּנֶה, אַחֲרָיו אֶת הַשִּׁבֺּלֶת וְאַחַר כָּךְ אֶת הַחִטָּה מְלוֹא הַשִּׁבֺּלֶת. וְכַאֲשֶׁר בָּשֵׁל הַפְּרִי יְמַהֵר הָאִישׁ לִשְׁלֹחַ מַגָּל, כִּי הִגִּיעַ הַקָּצִיר."
הוֹסִיף וְאָמַר: "אֵיךְ נְדַמֶּה אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אוֹ בְּאֵיזֶה מָשָׁל נַמְשִׁיל אוֹתָהּ? כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל הִיא. כַּאֲשֶׁר זוֹרְעִים אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה הוּא קָטָן מִכָּל
הַזְּרָעִים עֲלֵי אֲדָמוֹת,
מרקוס ד':1–34